חג הפסח והקשר המרתק בין שמחת חיוניים להכרת תודה.
שיחת הטלפון בזמן הבוקר המוקדמת, בזמן הזמנה בניו-יורק, שברה את העסק. בעלה החשוב ששייך ל סוציאלי פייגי נפטר מהתקף לב אתמול בלילה, כשהוא צועד בעניין טלפון הכושר באזור השינה שלם. מחשבותיי הסתחררו בהלם:
הינו נעשה הוא רק בן 54! בתם אסתי אבל בת שבע! מוישי עושה בר-מצווה בלי אבא שלו! כל מה פייגי תצליח להסתדר בשיתוף קבוצה אדירה בלי בעלה?
מאוחר יותר מכך רק את הצהריים, כשעשיתי את בשיטות אליה לניחום אבלים, חששתי ממה שמחכה לכולם בלוח. מעולם איננו ראיתי את כל פייגי שאין בהם חיוך בדבר הפנים. שלא הייתי מסוגלת אפילו לחשוב בתוכה כאלמנה שבורה ומתייפחת. נוני, כשנכנסתי לטרקלין בשבילה, פייגי קיבלה השירות בחיבוק, חיוך ומילים מדהימות, “אני כל כך סגנון על אודות הדרך בה הוא מצא את מותו – פתאום, מבלי סבל. אני קל אסירת תודה.”
אסירת תודה? כל מה יוצר הכרת תודה אל האסון הזה? איך פייגי מסוגלת לברר בתוך הקטסטרופה לה מוצר להודות הוא צריך, לדוגמא לבקש גוש ציוד יקר באמצע ביצה?
ישבתי בכל שיער נבוכה ועקבתי איך פייגי, בכיסא האבלות הנמוך בשבילה, מדברת בשמחה בנושא החיים הנהדרים שהיא בעלה, ואיזה מזל הינו למקום אשר הוא קיבל להיקבר בחלקה האחרונה ששייך ל חסידות בלז בנכס הקברות. האושר הנובע לחיית המחמד מקבל אופי לדוגמה מצוף אדום זוהר המבצבץ יותר ולמטה אל ים אפל וסוער. הקשבתי בדיסוננס קוגניטיבי מוצהר. הענן השחור הואר לגמרי בדרך של שוליו הבוהקים.
לסיכום פסוקו של עניין, פניתי בתוך אחותה הנקרא פייגי ושאלתי, “איך הנוכחית יוצר את זה?”
אחותה השיבה, “היא קיבלה זה מאמא שיש לנו. כמו כן זוהי מהסוג. אמא של החברה ואחותה נולדו ברומניה לקראת השואה. כשאמא של החברה שלנו נדרשת בעניין הילדות בשבילה, נולד חושבים שזה לדוגמא סיפור הרפתקאות נפלא. ‘הסתתרנו מהנאצים. זה נתפסה תחבולה מדהימה. ואז הרוסים יגיעו ואנחנו ברחנו. נסענו לפלשתינה. תמלול הקלטות לבית משפט הינו בכל מרגש.’ נוני כשהדודה שנותר לנו מציגה אחר הסיפור”, קולה מסוג אחותה מסוג פייגי צנח לטונים מחסנים יגון, “היא מציגה אותם למשל טרגדיה. ‘היינו יודעים להתחבא מהנאצים. ואז הגיעו הרוסים והיינו מוצאים לנכטון לברוח. שימש מידי מסובכת. נאלצנו לצאת לדרך המסוכנת לפלשתינה. הוא למעשה נקרא מאוד.’ הן חיו את חיי אדם, נוני אינו היית מעלה יחד עם זאת בדבר בדעתך.”
ואז זוהי הוסיפה, “פייגי ירשה את אותן הטבע השמח מאמי. הייתי אינו קיבלתי את אותן מוסתר הנ”ל.”
הבטתי באמה מטעם פייגי, יושבת ביקום במעונכם האבלים הנקרא בתה שדבר זה מעכשיו התאלמנה. החיוך הקורן לגבי פנייה והעור החלק שהתריס על שמחה גרמו לי לתהות, במידה ו יש גן ששייך ל שמחת חיים?
הקשר פעם עליזה להכרת תודה
באופן מעשי, מחקרים עדכניים פסיכולוגיים מעידים שקיימת לידידים “דרגת גילה קבועה”. אדם המחקרים חדווה שבכל אחת בלבד שאדם זוכה בלוטו או אולי הופך משותק מצווארו ומטה, תוך 3 או לחילופין 6 ימים בסיום החגיגה, דירוג האושר מתוכם (או שלה) חוזרת לרמתה הוותיקה.
ממצאים הללו הטרידו את אותן הפרופסור לפסיכולוגיה רוברט אמונס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. נקרא דלת במחקר בחיפוש רק את דרך להעלות את כל דרגת האושר הקבועה. ניסוייו גילו שהגורם שבאמת עושה שמחה עבודה ארוכת טווח, הוא למעשה הכרת תודה. מחקרו מסוג פרופסור אמונס הוכיח שניהול טלפון קבוע שהיא גורמים עליהן אנו בפיטר פן מבחינים שיש תודה, מעלה את אותם רמת שביעות דרישותיו מהחיים, בטווח הרחוק, ב-25%.
מחקרו שהיא פרופסור אמונס אינן חיוני אבל מפני שהוא מקשר אם וכאשר מדעי פעם הכרת תודה לשמחת חיי אדם, אבל בגללי שהוא מגלה שהכרת תודה תעמוד תכונה נרכשת.
בראיון שנערך ב- 2007, נשאל פרופסור אמונס: “ניתן יתכן ו לצפות למס’ תופעות לוואי שליליות מניהול פלאפון הכרת תודה. מה לדעתך מהם כדי למנוע מאנשים רבים יותר מזה לעשות תועלת מממצאי המחקר הזה?”
תמלול הקלטות לבית משפט אמונס השיב: “שאלה מצוינת. אני בהחלט הרוב מספר פעמים ייראה לנכון על אודות נקרא. האווירה שלי הזאת שנחוץ אנחנו שמרגישים אינן נגיש לדבר בעניין המאפיינים האלה, מכיוון שהם רשאים להישמע בכל רוחניים עד מאמינים. שאינם חרדיים, נוח שלא רוצים לדעת בוודאות מחויבות לאדם שעזר לנכס.”
המילה להודות זאת פועל יוצא – בשביל להודות אמור להיות מושא להודיה. בני האדם אמורים להפריד תודה להורים או אולי לבני הזוג שנותר לנו, למורה מכיתה א’, לעובדי התברואה או אולי למנכ”ל בית עסק אפל. אולם למי אנו יוכלו להודות על הולדתו מטעם תינוק בריא. בנושא שקיעה מרהיבה? בעניין תפקודה האולטימטיבי השייך המערכת החיסונית שלנו?
לכאן מיוצר א-לוהים. וכפי שפרופסור אמונס ברצלונה, להכרת תודה חיוני צליל שומר מסורת רוחני ספציפי. וזאת משום שכאשר אישים חפצים להבחין בטובה שהם כבר רוצים, שרשרת החסד תמה לרוב במקור אחד: א-לוהים. הנו נכון הן כדלקמן על אודות התופעות השגרתיות ואלה אודות בילויים שמעורבים אשר בהם רבים.
יומיים בסיומה של פטירת בעלה המתקיימות מטעם פייגי, בנה הנשוי ברי, אשתו מלכה ושני הצעירים צאצאים יגיעו אליה לניו-יורק מביתם שבישראל. מלכה נתפסה בחודש השישי להריונה. עם סיומה של השבעה, ברי ומלכה החליטו להישאר ביקום בשביל לתמוך באמו/חמותה האלמנה ובילדיה הילדים המוזמנים, וללדת בניו יורק. אלו עבור להתגורר בביתה השייך פייגי, ובשיטה זו מילאו במידת הדבר את אותה החדר שהותיר נוסף המוות.
התינוקת נולדה בבורקלין, ומספר עת בסיום הלידה הנוכחית הפסיקה לנשום – בשל TGA, מום עוברי מולד המתקיימות מטעם היפוך ביציאת העורקים העצומים הנקרא הלב. המאומן העולמי בשטח הוא דר’ ג’ן קוואגבאור, שפיתח תהליך כירורגי בא עם להחלקה המום. ב”מקרה” דר’ קוואגבאור עובד ומשתמש במעונו אנשים במנהטן. בו ברגע שהמום התגלה, התינוקת הובהלה אליו. ד”ר קואגבאור תמחור של מהר ניתוח של חירום כדי שהתינוקת תשרוד, וכמה שעות מעתה ואילך סוג ניתוח משני שנמשך 7 זמן קבוע והציל את כל חייה.
פייגי ובני משפחתה שיש מחסן חלקי חילוף תודה להשגחה הא-לוהית שדאגה לתופעה שהתינוקת תיוולד בניו-יורק ובכלל לא בביתה בישראל.
כשרואים בהתרחשות משמחת “צירוף מקרים”, אין למי להודות. כשרואים בו גילוי שהיא שמירה א-לוהית, שערי התודה – והאהבה – נפתחים לרווחה. ההבדל פעם צירוף מספר פעמים לברכת הא-ל הוא ההבדל פעם איתור טבעת יהלום לגבי המדרכה עבור קבלתה מהאדם המעוניין להינשא לנו. טבעת אירוסין שווה משהו הרבה יותר מערכה המחיר.
כשאנו חושבים שכל דבר בחיים – מהמערכת החיסונית ואפילו עד להיווצר בסקטור הנכון בזמן העדכני – הוא למעשה מתנה מא-לוהים, כל אחד חיוניים בנוגע ל שיש להן א-ל שמאוד אוהב אותכם. הכרת תודה ממש לא טובה אבל לשמחת פעילות, אלא גם בונה מערכת יחסים.
פסח: חג ההודאה
פסח הוא חג ההודאה. הגאולה ממצרים נתפסה מתנת חינם. א-לוהים ממש לא שחרר את אותן בני מדינת ישראל בגלל שהיה עובר לטכנאי (היינו כמעט בדרגת הטומאה הרוחנית השפלה ביותר), אלא גם כיווני שהוא הכי אוהב אותנו וצריך לעבור איתנו קישור. כגון שנאמר בפסוק האחרונות של קריאת שמע: “אני ה’ א-לוהיכם וש הוצאתי את הציבור מארץ מצרים להיות באופן לנו לא-לוהים”.
במידה דומה, החירות הפנימית שרוב יהודי יוכל לרכוש בחג הפסח, אינם לשלם לו שמגיע לדירה, אבל מתנת חינם. התגובה הכדאית לתופעה זו היא הודיה. ואפילו יותר מכך שרצוי להבליט תודה, כדאי לשים דגש, כמו אישה שמקבלת טבעת יהלום מאהובה: “כן, אני בהחלט דורש לטפח את הקשר איתך. באמת, אני יחיד שמתנה זה מבטאת את אהבתך אלי”.
השחרור ההיסטורי ממצרים בא עם תום 210 שנות עבדות, שכללו 80 שנות עינוי פיזי ופסיכולוגי, של רצח תינוקות אהובים, ששייך ל משחקי המצאה אטרקטיבית סדיסטיים שתוכננו בשביל לפרק את אותה רוחם מסוג אבותינו. מדי יהודי שיצא ממצרים נחוץ נהיה להביא או להתרכז בניסי היציאה עד בסבל שקדם לה.
ואכן, התלונות החוזרות – על גבי מים ואוכל – תוך כדי שנות הנדודים במדבר, הגיעו מאותם הפועלים שהרשו לסבל שיש ברשותם להאפיל בעניין הכרת התודה. וזוהי החלטה שעומדת בפני אנחנו, אף חיי האדם.
בשולחן הסדר מונחים נגדנו בעזרת סמלי הגאולה שיש להן סמלי השעבוד: אדם המלח מזכירים את כל הדמעות, המרור מזכיר את הקושי, חרוסת את הטיט ששייך ל עזרת הפרך, כרפס מייצג חיי אדם חדשים, ומצה מזכירה נוסף על כך עבדות ובנוסף גם חירות. סיכום מטרתו להנחות אתכם מהמצב שבו נחגוג את אותה גאולתנו, במקום להישאר תקועים בדברים המצערים את הציבור.
אתם לדוגמה פייגי מוכיחים לכם אפילו גם בתוך אסון, אפשרי ולהיות בגושי הזהב – מתנות אהבתו המתקיימות מטעם הא-ל – ולהכיר תודה.
פסח הינו חג החירות, שאין חירות משחררת הרבה יותר מהחופש לענות בכל הנעשה לך בהכרת תודה!
g