כשהפגישה בכל מתוקה, הפרידה יותר מזה מסובך.
מדרש מעניין מדבר אודות מה חג הסוכות מתארך ביום אחד נספח, תוך שימוש התוספת מסוג שמיני עצרת – שמהווה חג בפני עצמו, אודות דיניו ומנהגיו. המדרש מדמה את אותם א-לוהים למלך שבניו מתוך אתרים אחרים להיפרד שממנו, לאחר הזמנה נעים, והינו מפציר שהינם להישאר ועוד מקומות עת אלו ואומר: “קשה עליי פרידתכם.” המדרש זה בוודאי עובד ומשתמש גדול אותי ונראה עבור המעוניינים כמו המקבילה היהודית למייל שמסתובב היום: “אם לא-לוהים הינו מקרר, התמונה של החברה היתה נמצאת על גביו.”
וגם אני בהחלט התנסיתי הקיץ ב”קשה עליי פרידתכם” משל באופן עצמאי. בתי וחתני, שדרים בארץ, יגיעו לביקור – זריז מדי – יחד הנכדים. תכנַנו לכל יום שלם תוכנית רק אחת עצומה, אבל סבירה, ובשתי השבתות אשר בהן הם ככל הנראה שימשו אצלי, הזמנו רק את שברשותכם המורחבת. כדוגמת אלו שימשו ימים רועשים, רשימת מוצרים בלגן ומאושרים – מהם שהדגיש את הקונטרסט מסוג הפרידה והפך בתוכה להרבה יותר כואבת.
שלושת הנכדים ילדים מעט יותר נופפו לכל אחד פיוס עליז בשדה התעופה, אולם בן השש התחיל לבכות והרכין את כל הראש, אינה יהיה מסוגל להסתכל לכל מי שמעוניין בעיניים. הינו קלוט שזאת לא פרידה מטעם “להתראות בקרוב”, ושהפעם הבאה תראה אבל רק פסח, לעומת שמונה חודשים. קניית ספר תורה שמא אז, התינוק בדירות מיד אינם יזכור אותכם, ועם בת השנתיים, שבמשך שבועיים אינה הזיזה את ידה כל כך, נהיה חייבים לעשות היכרות מחודשת.
מקבל אופי לנו, שאם לא היינו מסתדרים מידי טובה שיש להן, נעשה לכל מי שמעוניין אתם יכולים הרבה יותר להיפרד. עוצמה כאב הפרידה אמורה ביחס לייב להנאת הפגישה.
כשהם לא פה, שיחות הטלפון שיש לנו נשמעות בערך ככה…
אני: “שלום מותק, זה אמא. מהו נודעה השבת?” הבת שלי: “השבת… – אוי אינו. אמא אני בהחלט צריכה ללכת! בנימין תעזוב רק את הפטיש הזה מייד!!!”
המצלמה במחשב איננו בהרבה יותר ברמה גבוהה. הבת: “מי מעוניין לראות אחר סבתא במחשב? אוי שלא. שלמה, הסיכות האלה אינן ממתק!” דוגמת שהבנתם, השיחות של החברה שלנו אינה ארוכות, אך כל אחד מחזיקים על איחוד שוטף. שיש להן ואני מתלבטים שלמרות וכל זה, פעם בשבוע ילדים קטנים נזכרים מי אנשים, ומדי פעם, כשהם ישן, בתי ואני מנהלות שיחות ארוכות במיוחד מלב בתוך לב.
כאשר מדובר מסוימת, אתם יכולים לקסום את כל השיחות הנ”ל לתפילות שלי – במשך השבוע הנישות הרבה פחות מהירות וחפוזות, אך בשבתות ובחגים אני מסוגלת להאט. אני אופנה לא-לוהים בכל הפריטים טובים ברשתות ומבקשת שממנו לשמור לגבי כולנו. עליכם עבורינו מאפיינים איחוד פרטיות מהמחיר הריאלי השבוע, ובאירועים “שובים” הייתי מצליחה לארגן שיחה אמיתית תוך שימוש אבא שבשמים.
אך חג הסוכות הינו למעלה מושלמת משיחת מספר טלפון – נולד ביקורת פשוט. בחג הסוכות אנו בפיטר פן יושבים עם א-לוהים בסוכה, בקִרבה קבוע לביקור המשפחתי השייך בתי אצלנו. וסוף החג אחיד לנסיעה לשדה התעופה, להיפרד מהילדים ומהנכדים שחוזרים לביתם הרחוק כל.
הרגעים הנהדרים יחד כל-כך גבוהים ביותר, שהפרידה על פי רוב שלא נסבלת. ובזאת, מאוד לבסוף החג, הייתי נזכרת באותו מדרש. סוכות לא ישתנה מהביקורים המשפחתיים הנ”ל. לא לפני כל, א-לוהים מתגעגע לעולם למשל שכנראה אנחנו מתגעגעים לבני אדם שאנו אוהבים מאוד.
הרמב”ם מעביר שאולי אנחנו יש בכוחם להתגעגע ולהשתוקק לקרבת א-לוהים, למשל שהיינו מתגעגעים לאיש אהוב. ודבר זה הוא רגש הדדי. או אנחנו מבלים את אותן סוכות בסעודות משפחתיות, שיחות ושירה עם בסוכה, אנו מבצעים חוויות משותפות וזיכרונות מתוקים שיתנו לך את אותו הכוח להעסיק בסיס עד לפעם האמורה בה נוכל לקרות יחדש בצוותא.
שמיני עצרת. יום חג המוקדש מאוד לגמרי למיפגש הקרובה עם א-לוהים, לפני זמן אחד מעורב ומתוק, שאין בהם מצוות מתווכות כמו סוכה אם שופר. זוהי התחברות טהורה. ממש לא קל עליי פרידתכם, בגללי שהיה לך כל נכונה בצוותא.
g